גישור
להליך הגישור יתרונות רבים. ביניהם:
- מדובר בהליך מהיר וזול, בהשוואה לדיונים בבתי המשפט. ייצוג בידי עו"ד בבתי המשפט יכול לעלות כסף רב, ואין לדעת כמה זמן ההליכים ימשכו, דיונים נקבעים בהתאם ליומנו העמוס של ביהמ"ש, לפעמים נדחים ולפעמים נקבעים למועדים לא נוחים עבור הצדדים. גישור יכול להיערך לאחר שעות העבודה או בזמן אחר שנוח עבור הצדדים. בממוצע עלות הליך גישור גירושין הינה כמה אלפי שקלים בודדים לשני הצדדים ביחד לעומת עשרות אלפי שקלים שיעלו הגירושים לכל צד בדרכים אחרות.
- הליך הגישור מאפשר לבני הזוג להיות בקשר טוב לאחר הגירושין. ההליך מכבד את שניהם, ולוקח בחשבון את הרצונות של שני הצדדים. בדרך כלל בבימ"ש יש "מנצח" ו"מפסיד". מכיון שבהליך הגישור אין מנצחים ומפסידים, בני הזוג יוכלו לרוב לתקשר ביניהם בצורה טובה גם לאחר סיום ההליך.
- פתרונות יצירתיים – יתרון חשוב של הליך הגישור הוא שהמגשר יכול להציע לבני הזוג פתרונות יצירתיים שונים, וזאת בשונה מהשופט היושב בדין אשר מחוייב לחוק היבש ולהלכה.
- יש לציין, כי היתרון המרכזי בגישור גירושין נמצא בכך שהוא מאפשר למתגרשים לקבל החלטות בהתאם למציאות החיים הספציפית שלהם, בגישור גירושין בעצם בני הזוג כותבים בעצמם בעזרת המגשר את פסק הדין שלהם ולא מאפשרים לאחרים להחליט עבורם. יחד עם היתרון הגדול שבפתרון הכעסים והתסכולים שהצטברו במהלך חיי הנישואין – הליך הגישור בגירושין הוא ללא ספק הדרך הטובה ביותר להתגרש בישראל.
גישור גירושין מונע פגיעה בילדים בגירושין
אין ספור מחקרים הראו הבדלים משמעותיים בין ילדים שהוריהם התגרשו בגירושין מכוערים לבין כאלו שהוריהם התגרשו בגישור גירושין. נקודות ההסכמה הברורות ביותר במחקרים שנעשו, הן שילדים שהוריהם התגרשו לאחר מלחמה ארוכה בבתי המשפט. סובלים מקושי רב לייצר קשרים חבריים וזוגיים.
נקודה משמעותית עבור הילדים היא הסוגיה הכלכלית. מלחמות גירושין עולות כסף רב שההורים מוציאים כביכול כדי להילחם על הילדים סכומים אלו המגיעים בסופו של דבר לכדי עשרות ומאות כלפי שקלים, היו יכולים במצב אחר לשמש לשיפור רווחתם של הילדים. מלחמת הגירושין הקשה בבתי המשפט מונעת מההורים והילדים את השימוש במשאבים כלכליים אלו.
על החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התע"ה – 2014
החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה – 2014 מחייב בני משפחה שמסוכסכים ביניהם ובמיוחד בני זוג העומדים להתגרש או ילדים והוריהם, לנסות וליישב את הסכסוך המשפחתי בדרכים אחרות ולא בפני ערכאה שיפוטית, בית משפט או בית דין דתי, אלא בדרך של גישור כפוי.
דברי ההסבר לחוק
בדברי ההסבר לחוק נאמר כי לסכסוך משפטי בין בני משפחה קדם, ברוב המקרים, סכסוך אישי ורגשי אשר משפיע על ההליך המשפטי. לאחר שיסתיים ההליך המשפטי, יצטרכו הצדדים להמשיך ולקיים מערכת קשרים ביניהם, אם כבני המשפחה הגרים יחד, ואם, במקרה של גרושין, כשותפים לגידולם ולדאגה לרווחתם הפיזית והנפשית של הילדים.
ההליך הפרוצדורלי
בנוסח הסופי שעבר בכנסת, מחוייבים צדדים לסכסוך משפטי לפתוח את ההליך המשפטי בבקשה ליישוב סכסוך, בין אם בבית המשפט לענייני משפחה ובין אם בבי"ד דתי, לצדדים ניתנה תקופה של 45 ימים במהלכה הם מחויבים לקיים עד 4 מפגשי מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) בלשכות הסיוע שליד בימ"ש ובתי הדין, הצדדים מחויבים להגיע בעצמם לפגישות וניתן לקיים פגישות משותפות או עם כל צד בנפרד.
(ניתן להאריך בעוד 15 ימים).
עורכי הדין המייצגים את הצדדים ילוו את הסכסוך מאחורי הקלעים ויסייעו בידי הלקוחות להגיע להסכמות תוך שקילת היתרונות והחסרונות שבכל פשרה.
במהלך הפגישות יינתן לצדדים מידע על ההשלכות מכל היבט קרי משפטי, רגשי, כלכלי בזיקה לניהול הליכים משפטיים בנוגע לסכסוך, בנוסף יימסר לצדדים מידע על חלופות אחרות ליישב סכסוכים בהסכמה ובדרכי שלום ועל דרכים להתמודדות עם השלכותיו וביניהם: גישור, גירושין בשיתוף פעולה, טיפול משפחתי או זוגי, ועל השירותים הניתנים לשם כך ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית.
הרעיון והמטרה הינם כי אנשי המקצוע ביחידת הסיוע, עובדים סוציאלים ויועצים משפטיים ככל שיידרש, יעריכו יחד עם הצדדים את צורכיהם ורצונותיהם. ולעניין הילדים, גם את טובתם, רצונותיהם וזכויותיהם של הילדים בעניינים הנוגעים אליהם, וינסו לסייע להם לבחון דרכים ושירותים שעשויים לתרום ליישוב הסכסוך ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודדות עם השפעות הסכסוך ולתאם עמם תכנית מתאימה להמשך התהליך.
בין היתר, ובתחילה, ינסו אנשי המקצוע לסייע בידי הצדדים לקבוע הסדרים זמניים בהסכמה בעניין מזונות ילדים או החזקת ילדים, משמורת וסדרי שהות לתקופת הביניים עד גיבוש הסדר קבוע כלומר הסכם גירושין כולל, הסדרים זמניים אלו יכול ויגובשו ביחידת הסיוע או ביחד עם גורם חיצוני אליו יופנו הצדדים להמשך התהליך.
בתוך 10 ימים מתום פגישת המהו"ת, מחויבים הצדדים להודיע באם ברצונם להמשיך ולנסות ליישב את הסכסוך מחוץ לערכאה השיפוטית. רק במידה ואחד מהם או שניהם אינם מסכימים, ניתן יהיה להמשיך את ההליכים בערכאה השיפוטית בהתאם למועדים המפורטים בחוק.
רבני/משפחה
לשתי הערכאות סמכות לדון בכל הנושאים הקשורים בגירושין מלבד בעצם עצמם, סמכות הנתונה אך ורק לבית הדין הרבני ולא לבית המשפט לענייני משפחה, מצב זה לא השתנה גם עם חקיקת החוק החדש.
