משמורת/

משמורת משותפת

משמורת/משמורת משותפת

משמורת ילדים

בהנחה שאין הסכם לגבי משמורת הקטינים, יבחן בית המשפט את הקריטריונים הבאים בבואו להכריע למי תינתן המשמורת על הקטינים...

כל אימת שהילדים הינם קטינים, מוטלת על הוריהם באופן שווה חובת האפוטרופסות עליהם הכוללת את חינוכם, גידולם ודאגה למדורם ורווחתם (הרפואית והנפשית), אחריות זו, העולה מתוקף חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (1962) קרויה בעגה המקצועית – חזקה על הילד. במידה ומגיעים הורים לילדים להחלטה כי יש להתיר את ברית הנישואין עליהם לקבוע מי יגדל את הילדים, ואי לכך יכול כל צד להגיש תביעה למשמורת בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה.

יש לציין כי תביעת משמורת אשר תוגש לבית הדין הרבני, תיכרך באופן אוטומאטי עם תביעת גירושין  (שכן על פי הדת, ברגע בו מתגלע ריב על משמורת הילדים, עומד קשר הנישואין על כרעי התרנגולת).

מהי הלכת הגיל הרך?    

במסגרת החקיקה והפסיקה בישראל, ידוע כי במידה ולא אובחנו אצל האם בעיות מסוגלות הורות קשות (כגון התמכרויות, בעיות נפשיות וכד'), תהה טובת הילדים במידה ויגדלו תחת משמורתה. האם תהה זכאית למשמורת ילדיה על פי רוב, קל וחומר כאשר הם קטני קטנים (עד גיל 6), מתוקף הלכה ידועה הקרויה "הלכת הגיל הרך" או "חזקת הגיל הרך".

משמורת    

במידה ולא מצליח בית המשפט לקבוע באופן חלוט בידי מי יש להפקיד את המשמורת על הילדים, ממנה השופט על פי רוב מומחים מטעמו המגישים לו תסקיר ובו נבדקים המסוגלויות ההוריות של בני הזוג. תסקירים אלו נערכים על ידי פסיכולוגיים, סוציולוגיים ולעיתים תוך התחשבות ביחידת הסיוע.

מהי טובת הילד בקביעת משמורת?    

רבים מבלבלים בין עקרון טובת הילד שהינו העיקרון המוביל את הפסיקה בעניין המשמורת לבין "עקרון רצון הילד". לא תמיד יישבו שני עקרונות אלו בכפיפה אחת ובדיונים רבים אף עומדים הם משני צידי המתרס.

בבואו של בית המשפט לבחון את עיקרון טובת הילד במשמורת, עומדים בפניו שיקולים רבים המובנים מקריטריונים לעתיד ולהווה, לרבות הותרת פתחים לשינוי פסק דין המשמורת בעתיד, עקרון רצון הילד הינו השיקול המוביל בד"כ בבואו של בית המשפט לבחון את טובת הילד, אך אין זו אלא שיקול אחד מיני רבים.

מהו רצון הילד בסוגיית משמורת, ומהי השפעתו? 

רצון הילד הינו השיקול המרכזי העומד לנגד עיניו של השופט בבואו לבחון את משמורת הילד כתלות בטובתו האישית. עם זאת השופט הבודק את רצונו של הילד מנסה להתחקות אחר גורמים שליליים אשר היו עלולים להפעיל מניפולציות על רצונו החופשי.

לדוגמא, שופטים רבים נוטים לנקוט בחשדנות כלפי ילדים אשר מביעים מידת נחרצות גבוהה כנגד העברתם לבית ההורה השני (חשש להשפעה בלתי הוגנת), זאת ועוד, מן הפסיקה ידוע כי ישנה משמעות גדולה לגילו של הילד ולבגרותו הנפשית שכן דעתו של ילד בן 8 איננה שקולה לדעתו של ילד בן 15 או 18. בד"כ החל מגיל 10 יעניק בית המשפט משקל מהותי לדעתו של הילד.

פעמים רבות ימנה השופט פסיכולוג המומחה בילדים או עובדת סוציאלית המתמחה בנושא, על מנת שימציאו בעבורו תסקיר אובייקטיבי על הילדים, ולעיתים אף יבקש השופט להיפגש עם הילד בנפרד ללא נוכחות ההורים.

מהו עיקרון זמינות ההורה?

בית המשפט נוהג לבחון מהי מידת הזמינות אשר יכול להעניק כל אחד מן ההורים לילדים במידה ויקבל הוא את המשמורת לידיו. בבואו לבחון סוגיה זו יבדוק בית המשפט מי הוא ההורה אשר יותר קרוב לילדים. קשוב לבעיותיהם ורגשותיהם, מגלה אליהם חום ואהבה ונתפס בעיניהם כדמות הורית יותר.

בית המשפט בודק זמינות הורית על ידי בדיקת עזרה בלימודים, הכרת שמות חברי הילדים, הלבשת הילדים לבית הספר ועוד. ברוב הפעמים תוענק המשמורת להורה אשר מעורב יותר בחיי הילדים.

נטייה לא להפריד בין אחים

בית המשפט נוטה בד"כ לא להפריד בין אחים ולהעניק משמורת על ילד אחד להורה אחד ומשמורת על ילדים אחרים להורה השני. הפסיקה הכירה בעבר בחשיבות הגדולה שיש לקשרים בין האחים לצורך התפתחות תקינה וטובה של הילדים, מקבלים משנה חשיבות במידה והסמכות ההורית, מתערערת (כפי שקורה לעיתים קרובות בהליכי גירושין).

• "אבדן משמורת משמעו הפקעת זכותו הטבעית של ההורה "המפסיד" לגדל את ילדיו והפקעת זכותו של הילד להיות מטופל על ידי אותו הורה.

• בהאידנא, יש ליתן משקל לרצונו של האב להיות שותף שווה זכויות בגידול ילדיו ובחינוכם. על רקע התמורות בחברה המודרנית, האב כבר אינו נתפס כשותף עקיף או משני בקשר עם הילד, אלא כדמות חיונית התורמת להתפתחות הילד, דמות העומדת בפני עצמה בקשר המהותי עם הילד.

• ע"מ (חי') 384/06 ו' נ. ו', מיום 28.3.07.

השאיפה לשוויון מהותי בתחום המשפחה 

• עקרון השוויון, שהועלה בפסיקה לכדי זכות יסוד, משפיע כיום על הפסיקה במגוון של נושאים, החל בנושא מזונות הקטינים וכלה בחלוקת הרכוש ואיזון המשאבים, והוא מקרין גם על שאלת המשמורת."

• ע"מ (חי') 384/06 ו' נ. ו', מיום 28.3.07

הסדרי ראיה מול משמורת משותפת

• הביטוי "זכויות ביקור" (Visitation Rights) בו משתמשים כדי לתאר את זכויות המגע של ההורה הלא משמורן – Non).Custodial Parent  רק מבליט את חולשת מעמדו של אותו הורה, כאילו היה אורח המבקר את ילדו, ותו לא. בחברה בה נתבע שיווי זכויות ההורים וחובותיהם, מן הראוי היה ששיטת המשפט תטפח אחריות עקרונית שווה של שני ההורים הן בדאגה הטיפולית לילד והן בדאגה החומרית לו."

• פרופ' שיפמן ("דיני המשפחה בישראל") כרך ב', עמ' 274).

בעד המשמורת המשותפת

• מאפשרת קיום יחסים משמעותיים ומגע מתמיד עם שני ההורים, וכך מגביר את הסיכויים שהילדים יצליחו להתמודד טוב יותר עם משבר הגירושין והפירוד.

• מיטיבה גם עם ההורים, המכבדים יותר אחד את השני, מעודדת שיתוף פעולה, וכך נוצרת אווירה רגועה יותר, יציבה יותר, המקרינה והמשפיעה גם על הילדים.

• יותר גמישות, יכולת התאמה לנסיבות משתנות.

• יותר יעיל מבחינה אדמיניסטרטיבית ושיפוטית, פחות ליטיגציה.

• מביאה לשיפור ברמת הגבייה של דמי המזונות – תשלומים מתבצעים מרצון בשיעור גבוה יותר מאחר שמרגישים את עצמם חלק ממשפחה ולא רק גורם מממן ("כספומט).

הצד השני - הסיכון של מטרות סמויות – הפחתת מזונות

• אין להתעלם מכך שהפחתת שיעור המזונות, טומן בחובו חשש כי משמורת משותפת תיחשב, ל"כדאית" יותר מבחינה כלכלית, ובכך יווצר תמריץ לפתיחת חזית סכסוך חדשה בין ההורים בעניין משמורת הילדים, כאשר האב יבקש משמורת משותפת מתוך מטרה להביא להפחתת דמי המזונות...

• עמ' (חי') 318/05 פלוני נ' פלונית (לא פורסם).

• הילדים זקוקים לסביבה קבועה ויציבה, ובפרט בצל המשבר של הגירושים, ומשמורת משותפת יוצרת בלבול, תקוות שווא לפיוס, וחוסר יציבות.

• עלולה ליצור מצב שבו מנצלים הילדים את הפיצול בין שני ההורים, וגורמים למעין תחרות בין ההורים למשוך את הילדים לצדם באמצעות, וויתורים, מתנות, וכך נגרמת פגיעה קשה במשמעות ההורית.

• רמת שיתוף פעולה הנדרשת להצלחת המשמורת המשותפת לא תושג בד"כ בין הורים שלא הצליחו לשתף פעולה בינם לבין עצמם עובר לגירושין; לפעמים אף מביאה השיתוף במשמורת להגברת ההסתה מכיוון זה או אחר במטרה לסכל את ההסדר ולבטלו.