ידועים בציבור

ידועים בציבור

חייבים בהוכחת קיומם של שני יסודות: חיי משפחה וניהול משק בית משותף.

בפרשו את הביטוי "חיי משפחה במשק בית משותף" אומר השופט ברנזון (ע"א 621/69, קרול נסיס נ' קורינה יוסטר, פד"י כ"ד (1) 617, בעמ' 619) (להלן – פרשת "נסיס"):

"יש כאן שני יסודות: חיי אישות כבעל ואישה וניהול משק בית משותף, היסוד הראשון מורכב מחיים אינטימיים כמו בין בעל ואשתו המושתתים על אותו יחס של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות, המראה שהם קשרו את גורלם זה בזה..

היסוד השני הוא ניהול משק בית משותף. לא סתם משק בית משותף מתוך הצורך האישי, נוחות, כדאיות כספית או סידור ענייני, אלא כפועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים, כנהוג ומקובל בין בעל ואשה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים..."

המתבקש הוא שמדובר בשני מרכיבים השזורים זה בזה: לא על חיי משפחה לבד המדובר כאן אלא חיי משפחה בעלי אופי מוגדר, היינו כאלה שביטויים בקיום משק בית משותף.

המבחן לקיומם של שני מרכיבים אלה, אינו מבחן נוקשה, אלא מבחן נסיבתי של היחסים הבינזוגיים שמרכיביו משתנים מזוג לזוג (ע"א 107/87 אלון נ. מנדלסון פד"י מ"ג (1) 431, 433).

פרשת נסיס נאמר (בעמ' 619):"משק בית משותף פירושו שיתוף במקום מגורים, אכילה, שתיה, לינה, הלבשה ושאר הצרכים שאדם נזקק להם בימינו אנו בחיי יום יום, כאשר כל אחד מבני הזוג מקבל את הדרוש לו ותורם אם מכספו ואם מטירחתו ועמלו את חלקו כפי יכולתו ואפשרויותיו...".

"משק בית משותף "אין פירושו בהכרח שיתוף קנייני בנכסים. השאלה האם בני זוג החיים יחדיו מקיימים "חיי משפחה במשק בית משותף "אינה עוסקת בבדיקת מערכת היחסים הקניינית שביניהם. שאלת השיתוף או ההפרדה שנהגו בנכסיהם היא שאלה נפרדת, אשר אינה קשורה לשאלת מעמדם כבני זוג". (ע"א 107/87 הנ"ל עמ' 434).

כשם שאצל בני זוג נשואים, אין בהכרח תרומה חומרית וכספית סימטרית, ובכל זאת הם מקיימים משק בית משותף, כך אף אין בני זוג שאינם נשואים – ידועים בציבור, וכל מקרה נדון על פי נסיבותיו המיוחדות.

זכות ירושה

סעיף 55 לחוק הירושה תשכ"ה – 1965 קובע כך:איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש".

יש להוכיח כי בעת הפטירה נתקיימו שלושת התנאים המפורטים בסעיף 55 לחוק הירושה הדרושים כדי להכיר בזכותו של ידועה בציבור לרשת את המנוח כידועה בציבור, ולהיפך.

1. הצדדים קיימו חיי משפחה:

2. במשק בית משותף:

3. איש מהם לא היה נשוי לאחר:

לפי הפסיקה התקופה הרלוונטית לעניין קביעת מעמדה של ידועה בציבור הינה במשך חודשי חייו האחרונים של המנוח.

זכות הירושה של הידועה בציבור, מכוח סעיף 55 לחוק הירושה, אינה תלויה בכוונה כלשהי של בן הזוג שנפטר.

ביטול זכותה של הידועה בציבור לרשת חייבת להיות בצוואה ולא בדרך אחרת.

הפרדה ברכוש, בהיבט של העדר שיתוף פעולה כלכלי, אינה שוללת את מעמדה של בת הזוג כידועה בציבור לצורך ירושה.

א. ההיבט האינטימי – יחסי אישות בין בני הזוג. היבט זה נכלל בפרמטר הראשון של "חיי משפחה" בסעיף 55 לחוק הירושה.

ב. ההיבט האמוציונלי – שהשניים רואים עצמם כבני זוג, להבדיל מהשאלה כיצד הקשר ביניהם נראה לכפי חוץ. גם מאפיין זה נכלל בפרמטר הראשון של "חיי משפחה" בסעיף 53 לחוק הירושה.

ג. ההיבט הכלכלי – משק בית משותף. הפרמטר השני שנדרש בסעיף 55 לחוק הירושה.

ד. כוונת קביעות – כוונה לקשירת קשר קבוע. מאפיין זה נכלל בפרמטר הראשון של "חיי משפחה" בסעיף 55 לחוק הירושה.

ה. היבט הכשירות – בני הזוג אינם נשואים לאחר. הפרמטר השלישי שנדרש בסעיף 55 לחוק הירושה.

מזונות ידועה בציבור

מהי עמדת בית המשפט בנוגע למזונות ידועה בציבור?

האם ידועה בציבור זכאית למזונות כאילו היא אישה נשואה?

בית המשפט העליון התייחס לאחרונה לסוגית מזונות לידועה בציבור. כב' הנשיא א. ברק ברעא 8256/99 פלונית נ' פלוני והיוהמ"ש (טרם פורסם) להלן – "פרשת פלוני") קבע כי "קיומו או העדרו של סטטוס הנישואין אינו גורר אחריו בהכרח קיומן או היעדרן של חובות אזרחיות בין הצדדים". לפיכך, ובהתאם לפסיקה, יכולה ידועה בציבור, לבסס את זכותה למזונות אישה מכוח הסכם בינה לבין בן זוגה, שעל פיו התחייב הוא לזון אותה; כדבריו כב' היא א. ברק בפרשת פלונית (פסקה 10 לפסק הדין):

"זווית הראיה השניה מתמקדת ביחסים החוזיים שנוצרו הלכה למעשה בין בני הזוג. על פי נקודת מבט זו אין בוחנים את השאלה אם בני הזוג הם נשואים אם לאו; אין פונים אל דיני המשפחה, ואין ניסיון לגזור את דין המזונות מדין הנשואין....

זוית ראיה שניה זו מתמקדת במערכת היחסים החוזיים שנוצרה בין בני הזוג הלכה למעשה. היא בוחנת את אומד דעתם של הצדדים ואת כוונתם הסובייקטיבית. היא מתמקדת בציפיות הסבירות שהם פיתחו זה כלפי זו".

במסגרת זו ניתן, לדברי כב' הנשיא א. ברק, לבסס את חובת תשלום המזונות בין ידועים בציבור, גם מכח עקרון תום הלב. מכוחו של עקרון זה קובע כב' הנישא, כי כאשר מדובר בידועים בציבור, שהתקיים ביניהם דפוס של תלות כלכלית, כמו, למשל, שבן הזוג האחד מתגורר בדירה השייכת לאחר, הרי ניתוק מיידי של הקשר עלול להותיר את בן הזוג ללא קורת גג. לפיכך, וגם אם לא הוכח הסכם בין בני הזוג, ההגינות והצדק מחייבים לאפשר חיוב בעל אופי של מזונות משקמים, לתקופה אשר אורכה והיקפה תלויים בנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה, כמו, למשל, התנהגות הצדדים, מצבם הכלכלי, התקשרותם עם בני זוג חדשים וכיוצ"ב.

בני זוג מתגרשים, חלוקת הרכוש ביניהם נעשית בהתאם לחוק יחסי להחזקת השיתוף (תלוי אם בני הזוג התחתנו לפני 1974 או אחרי). לגבי האם חלוקת רכוש/איזון משאבים הינה שווה נקבעת במענה לשאלה האם בני הזוג חתמו על הסכם ממון שבו הוסדרה סוגיית הרכוש באופן שונה מזו אשר מוסדרת בחוק.

הדרך היחידה של בני הזוג להסדיר את חלוקת הרכוש במקרה של גירושין שונה מזו שמוסדרת בחוק יחסי ממון בין בני זוג – התשל"ג – 1973, באמצעות ניסוח וחתימה על הסכם ממון ואישורו בבית המשפט.

הסכמי ממון מנוסחים לרוב לפני הנישואין, אך יכולים גם להיות מנוסחים אחריהם. כמו כן, הם יכנסו לתוקף במקרה של פקיעת הנישואין.

ככל שהסכם ממון, יהיה מחייב עליו להיות מנוסח בכתב ולעבור אישור של בית המשפט או בית דין רבני, אך במידה ומדובר בהסכם לפני הנישואין, אפשר להסתפק באישור של נוטריון.

האם כדאי לנסח הסכם ממון?

הסכם ממון יתרונות רבים. חתימה על הסכם ממון מבטיחה כי אין מניעים כלכליים בהחלטה להינשא. מדובר בחשש אשר כאשר אחד מבני הזוג נכנס לנישואין עם אמצעים כלכליים רבים יותר, מבן הזוג השני, יתרון נוסף לעריכת הסכם ממון הוא להבטיח את עתידו הכלכלי של אחד מבני הזוג, אשר במהלך שנות הנישואין לקח חלק פעיל ומשמעותי במערכת הזוגית, ותרם מבחינה כלכלית לקשר, כמו הצד השני.

הסכם ממון מונע מצב של סחטנות בעת הגירושין. לעיתים, בן זוג אחד מאוד מעוניין לפתוח דף חדש ולהיפרד, ועל כן מוכן לוותר על זכויותיו ולהיכנע לסחטנות הכלכלית של הצד השני – כל זאת על מנת לזכות בחופש המיוחל, ביכולתו של הסכם ממון טוב למנוע מצב כזה של סחטנות כלכלית.

הסכם ממון חשובים במיוחד בנישואין שניים, מאחר שהם מאפשרים להגן על ילדים מנישואין קודמים ולהבטיח כי הם לא ינושלו מהכספים המגיעים להם. על ידי כך הסכמי הממון מונעים מחלוקות וריבים ומאפשרים לשמור על קשר טוב ובריא בין כל הצדדים.

לעורכת הדין דורית ענבר סברדליק הסכמי ממון פשוטים ומורכבים כאחד. לאחרונה, אישר בית המשפט לענייני משפחה בחיפה הסכם ממון לא שגרתי שאותו גיבשה עו"ד סברדליק ונתן לו תוקף של פסק דין. מדובר בהסכם ממון מורכב, שבמסגרתו נקבע סעיף לא שגרתי, פיצוי במקרה של בגידה של אחד מבני הזוג. מדובר היה בזוג נשוי בפרק ב' בחייו, שעניין בגידות בחיי הנישואין הטריד את בני הזוג והיה צורך לבנות בהסכם מערכת איזונים, למקרה שהדבר יתרחש בשנית.

שהעורכת דין סברדליק נפגשה עם בני הזוג ושמעה את חששותיהם, שכנעה את הצדדים להכניס סעיף בהסכם הממון שיהווה רשת ביטחון ממונית אפשרית של אחד מן הצדדים. הסכם ממון הינו חוזה בעל תוקף לשנים רבות וצריך להמשיך להיות רלוונטי לאורך כל תקופת החיים.